משרד האוצר ומשרד המשפטים פרסמו אמש תזכירי חקיקה המניחים את התשתית הרגולטורית לעסקאות איגוח בישראל, שיאפשרו לעסקים להוזיל את עלויות המימון ויפתחו את שוק ההון הישראלי

במטרה לתרום להגברת היעילות והתחרותיות בשוק ההון וליצור מקורות מימון אטרקטיביים לחברות הישראליות, ובפרט לעסקים קטנים ובינוניים, משרד האוצר ומשרד המשפטים מפרסמים היום תזכירי חקיקה להסדרת שוק האיגוח בישראל.

עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות או אגרות חוב שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי ומוגדר של חברה עסקית או גוף אחר, דוגמת משכנתאות או תשלומי ארנונה. כך, למשל, בעסקת איגוח של משכנתאות, התאגיד הבנקאי מעביר את הזכויות לקבלת החזרי המשכנתאות שביצע לתאגיד ייעודי שהוקם לצורך כך. התאגידי הייעודי בתורו מגייס חוב ממשקיעים שפירעונו מבוסס על תשלומי החזרי המשכנתאות. באופן זה מתאפשרת למשקיעים השקעה שהסיכון בה ממוקד למשכנתאות, בלי הסיכון שכרוך בהשקעה כוללת בתאגיד בנקאי.

כיום לא קיים בישראל שוק איגוח בשל היעדר מסגרת חוקית מתאימה. תיקוני החקיקה המוצעים יאפשרו לשוק ההון הישראלי ליישר קו עם שוקי ההון המתקדמים בעולם, בהם מהווה האיגוח מכשיר פיננסי מרכזי מזה שנים רבות. החקיקה תסדיר את התשתית הרגולטורית הנדרשת ובכך תיצור לשוק ודאות וכן תבטיח פיקוח ושקיפות בהתאם לרגולציה האירופאית העדכנית.

המהלך צפוי אף לסייע בפיתוח שוק איגוח ציבורי בישראל, שכיום אינו קיים. לשוק האיגוח הציבורי יתרונות רבים, ובהם השקיפות הנדרשת בהנפקות ציבוריות; סחירות אגרות החוב המממנות עסקת איגוח; דרישות הנוגעות להתנהלות הנהלת החברה ושומרי הסף המלווים אותה בעת ההנפקה ואחריה; האחריות המוטלת מכוח דיני ניירות ערך על המנפיקים; והיכולת לבצע אכיפה במקרה של הפרת הדין.

תיקוני החקיקה הם תוצר של עבודה מקצועית ממושכת לאורך השנים האחרונות, שנעשתה בשיתוף משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות המסים, בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ובהתאם להמלצות דו"ח הצוות הבינמשרדי לקידום האיגוח בישראל.